על הזמן 143 זה הוא סינתטי ואינו יכול לנבוע ממושגים בלבד . הוא כלול אפוא באורח לא אמצעי בהסתכלות ובדימוי הזמן . ( ה ) אינסופיות הזמן אין פירושה אלא זה, שכל הגדלים המסוימים של הזמן אפשריים רק על ידי הגבלות של זמן אחד ויחיד המונח בַיסוד . לכן צריך שהדימוי המקורי זמן יהיה נתון כלא-מוגבל . עתה, בְמָקום שניתן לדמות את קביעת גודלו של מושא, ואת זו של חלקיו, על ידי הגבלה בלבד, שם מן ההכרח שדימויו לא יהיה נתון בשלמותו באמצעות מושגים ( כי אלה מכילים רק דימויים חלקיים ) , אלא צריך שביסודם תעמוד הסתכלות בלתי-אמצעית . < § 5 בירור טרנסצנדנטאלי של מושג הזמן כאן אני יכול להסתמך על סעיף ( ג ) לעיל . לשם הקיצור, הכנסתי שם תחת הכותרת "בירור מטאפיסי" את מה שהוא לאמיתו של דבר טרנסצנדנטאלי . וכאן אני מוסיף, שמושג השינוי, ואתו מושג התנועה ( כשינוי מקום ) , אפשריים רק באמצעות דימוי הזמן ובתוכו . לולא היה דימוי הזמן הסתכלות ( פנימית ) אפריורי, כי אז שום מושג, יהא אשר יהיה, לא היה מסוגל לתת הסבר בר הבנה לאפשרות השינוי, כלומר לחיבור באותו אובייקט עצמו של נשואים הנוגדים זה את זה באופן קונטרדיקטורי ( לדוגמה, קיומו ...
אל הספר