תת־פרק 1 — על החלל <3§–2§>

חלק ראשון | האסתטיקה הטרנסצנדנטאלית 138 2 . החלל הוא דימוי אפריורי הכרחי, המונח ביסודן של כל ההסתכלויות החיצוניות . לעולם לא נוכל לדמות לנו שחלל אינו נמצא, אך נוכל גם נוכל לדמות שאין למצוא בו מושאים כלשהם . את החלל יש לראות אפוא כתנאי לאפשרות התופעות ולא כקביעה 9 התלויה בהן, והוא דימוי אפריורי, המונח בהכרח ביסוד התופעות החיצוניות . 10 החלל אינו מושג דיסקורסיבי, או כמו שאומרים, מושג כללי על יחסי הדברים 3 . בכלל, אלא הוא הסתכלות טהורה . כי ראשית, אפשר לדמות רק חלל אחד ויחיד ; וכאשר מדברים על חללים רבים, מבינים בכך חלקים של אותו חלל יחיד . כמו כן, אי-אפשר שחלקים אלה יקדמו לאותו חלל יחיד המקיף כול בתור רכיבים ( שמתוכם ניתן להרכיב אותו ) , אלא אפשר לחשוב אותם אך ורק בתוכו . [ החלל ] הוא במהותו אחד ויחיד, והריבוי שבו, ולכן גם המושג הכללי של חללים בכלל, נשען אך ורק על הגבלות . מכאן נובע, שבכל הנוגע לחלל ולכל מושגיו עומדת ביסוד הסתכלות אפריורי ( שאינה אמפירית ) . כך גם כל משפטי היסוד של הגיאומטריה . למשל, המשפט שסכום שתי צלעות במשולש יהיה גדול מן הצלע השלישית אינו נגזר לעולם מתוך מושגים כלליים...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד