7. האידאה של מדע מיוחד בשם ביקורת התבונה הטהורה, וחלוקתו

ביקורת התבונה הטהורה 130 ותועלתה < מבחינת התחום העיוני > תהיה לאמיתו של דבר על דרך השלילה בלבד . היא לא תשמש להרחיב את תבונתנו אלא רק לטהר אותה ולשחרר אותה מטעויות, וזה כבר רווח גדול מאוד . בשם טרנסצנדנטאלית אני מכנה כל הכרה, העוסקת לא במושאים, אלא באופן הכרתנו את המושאים, במידה שאופן זה אמור להיות אפשרי באופן אפריורי . שיטה של מושגים כאלה תיקרא פילוסופיה טרנסצנדנטאלית . אך, שוב, בזה יש יותר מדי בשביל התחלה . כיוון שמדע כזה צריך להכיל בשלמות גם את ההכרות האנליטיות וגם את ההכרות הסינתטיות אפריורי, הרי היקפו רחב מדי מבחינת מטרתנו ; כי אנו זקוקים למתוח את האנליזה רק עד לאותו מקום שבו היא 17 את עקרונות הסינתזה האפריורית במלוא נחוצה בהכרח, כדי שנוכל לתפוס במבטנו היקפם, ורק באלה אנו מעוניינים כאן . חקירה זו לא נוכל לכנות דוקטרינה [ תורה ] אלא רק ביקורת טרנסצנדנטאלית — כי מטרתה אינה הרחבת הידיעות אלא רק תיקונן, ותפקידה להציע את המבחן לערכן או לחוסר הערך של כל ההכרות האפריוריות ; וזו החקירה שאנו עוסקים בה כעת . במקום שהדבר אפשרי, ביקורת זו היא הכנה לאורגנון, וכאשר הדבר אינו עשוי להצליח, היא לפ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד