ביקורת התבונה הטהורה 128 היא דבר שיש לכל אדם יסוד לפקפק באפשרותו, בגלל מהלכה הגרוע עד כה, ומפני שמבחינת תכליתה המהותית אי-אפשר לומר על שום מטאפיסיקה יחידה שהיא קיימת ממש . ובכל זאת, במובן מסוים יש לראות סוג זה של הכרות כנתון ואת המטאפיסיקה כממשית, אם לא כמדע כי אז כנטייה טבעית ( metaphysica naturalis ) . כי התבונה האנושית, מוּנעת על ידי הצורך של עצמה, חותרת ללא-מעצור — בלי שהיא נדחפת לכך על ידי גאוות הסרק הכרוכה בריבוי ידיעות — אל אותן שאלות, ששום שימוש ניסיוני בתבונה ושום עקרונות שנלקחו בהשאלה משימוש זה אינם מסוגלים להשיב עליהן . וכך בדרך הטבע, משעה שהתבונה התרחבה בבני האדם לידי עיון ספקולטיבי, היתה בכולם בכל הזמנים מטאפיסיקה כלשהי, והיא תוסיף להישאר לעולם ; ועליה נשאלת אפוא השאלה : כיצד אפשרית מטאפיסיקה כנטיית טבע ? כלומר איך, מתוך טבע התבונה האנושית הכללית, צומחות אותן שאלות של התבונה הטהורה, שצורך דוחף אותה להציגן ולענות עליהן ככל יכולתה . כיוון שבכל הניסיונות שנעשו עד כה לענות על שאלות טבעיות אלה — אם יש לעולם התחלה או שהוא קדמון, וכיוצא בהן — נתגלו תמיד סתירות בלא-מנוס, אי- אפשר ל...
אל הספר