252 רז שפייזר יש להדגיש זאת : בסיכומו של עניין, כמו בתחילתו, אני רואה בעמדה שהוצגה כאן עמדה ברגסונית לעילא השואבת את מהותה ולא רק, נניח, את אווירתה, מהפילוסופיה של ברגסון . פילוסופיה שעבורה המשך הוא הממשות, התודעה היא ממשות מִשכית ונתון הכרתי ראשוני, והאינטואיציה היא בבחינת גישה הכרתית ישירה למציאות זאת . מאלה עולה תפיסת החופש הברגסונית, כמו גם ביקורתו את הגישות השונות לבעיית חופש הרצון . אף על פי כן, אני נדרש להדגשת צד הבנייה של התיאוריה, מכיוון שראשית, כמו בכל מחקר המבוסס על הגות אחרים אף כאן הייתה הכרחית מידה מסוימת של פרשנות . אולם, יותר מכך, כנגזרת של מטרות הספר ושל גישתי לפילוסופיה הברגסונית אכן נדרשו כאן עיצובים, שכלולים ותוספות - אף על פי שלא שינויים מהותיים - ביחס לעמדתו ההיולית של ברגסון . בנוגע לגישתי לפילוסופיה הברגסונית, הרי עוד טרם תחילת הכתיבה סברתי שהיא מכילה זרע חשוב של אמת, ועמדתה זו הלכה והתחזקה במהלך הכתיבה . מכאן, שלא ביקשתי רק להציג את עמדתו של ברגסון, אלא רציתי לתמוך בה, לשפרה ולשכללה, כך שאותו זרע ינבוט לאותם כיוונים שנראו לי החשובים והנכונים ביותר . שאיפה זו הש...
אל הספר