180 רפי גרוסגליק וסוג ההומור שאפיינו את הסרט שימשו את מרוז ואת מפיקי התוכנית . אלא שבמקרה זה, האוכל האורגני - שהיה אמור להיות התשובה הקולינרית לטענות שהועלו בסרט האמריקאי - הונח על כף המאזניים . בתום הניסוי, לאחר שזלל ללא הרף מאכלים אורגניים, תיאר מרוז במשדר את שלבי הניסוי : "עבדכם הנאמן לא נגע בשום דבר שלא הולבשה עליו תווית אורגנית ברורה" . מרוז התרעם על כך שהוסיף למשקל גופו שני קילוגרמים וחצי, ואף הלין על מחירו הגבוה של האוכל האורגני : "כל הוצאה אורגנית שעשיתי במהלך החודש המטורף הזה נרשמה ותויקה והממצאים, חברים, מפחידים . הכינו את הארנקים או פנו לבנק המשכנתאות הקרוב לביתכם" . התוכנית המדוברת נערכה בסגנון קומי, אך היא יידתה חצים ביקורתיים נגד תעשיית האוכל האורגני בישראל ( בעיקר נגד מחיריהם של מוצרי המזון האורגניים ) ויצקה קיתונות של בוז נגד "טרנד האוכל האורגני שכבש את העולם המערבי", כלשונם של מרוז ווילנאי . משדר זה ממחיש את מגוון המגמות הקולינריות המשמשות עתה בישראל לסימון הגלובליזציה התרבותית ; הוא מראה כיצד דימויים אלטר – גלובליים ( הסרט לאכול בגדול, אוכל אורגני ) מקבלים לעתים משמעו...
אל הספר