48 דפנה גולן ההיכרות, כאמור, בסבב . בדרך כלל איש אינו מפריע . כמנחה, אני מנסה לעודד הקשבה . באחד הסבבים, כאשר סאלווה דיברה על עברה, רעות, שישבה מולה, הייתה מזועזעת כל כך עד שפקפקה באמינות סיפורה . "התקבלת ללימודי רפואה ואינך יכולה ללמוד באוניברסיטה כי את מירושלים המזרחית ? ", היא שאלה . גם אני לא הייתי מודעת לכך שתושבי מזרח ירושלים אינם יכולים ללמוד רפואה באוניברסיטה, אך ידעתי על אודות קשייהם הרבים של סטודנטים ממזרח ירושלים . רציתי לאפשר לסאלווה להמשיך ולספר על מסלול לימודיה בריפוי בעיסוק ועל שמחתה בדרך שבחרה . רעות החליטה לבדוק את הסוגיה . היא בדקה ומצאה שאכן, מכיוון שכתובתה של סאלווה ממוקמת בחלק ה״ירדני״ של בית צפאפה, היא אינה יכולה ללמוד רפואה . רעות הציעה לסטודנטים האחרים להתארגן כקבוצה כדי לפעול למניעת הישנות המצב, כך שצעירים אחרים ממזרח ירושלים יוכלו ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בעתיד . בשנת הלימודים ,2015 כבר נכחה בכיתה שלי סטודנטית לרפואה ממזרח ירושלים . בשנת ,2009 סיפר עידו על הקיץ שבו התארח עם חברים נוספים אצל משפחות פלסטיניות בשכונת שייח' ג'ראח הסמוכה לקמפוס, כדי להגן עליה...
אל הספר