203 אירועי תתנ"ו האישה נהרגו . הנוסח ב ספר הזכרונות הוא : "שידך היה ניסיון ושידי היה עושה", כלומר היד שלי היא זו שהרגה את בני . ייתכן שבעל ספר הזכרונות מנקד את אותו טקסט באופן אחר ועל כן מגיע למשמעות שונה . הקריאה הרגילה של הטקסט היא : "דִידְךָ ניסיון ודִידִי עובדין" ( שלך ניסיון ושלי מעשה ) . ייתכן שבעל ספר הזכרונות מנקד : "דֵיַדְך ניסיון ודֵיָדִי עובדין" ( ידך ניסיון וידי מעשה ) . ואכן, קיימת תוספת מבארת בסוגריים ( כנראה מאוחרת ) : "כלומר שלא שחטת ואני שחטתי" . התוספת ל ספר הזכרונות הופכת את האגדה על אם שבניה נרצחו לעיניה לאגדה על אם ששחטה את בניה במו ידיה או שדחפה אותם לכך . לפנינו שינוי מרחיק לכת שכנראה מושפע ממעשי נשות אשכנז במאורעות תתנ"ו . עוד תוספת היא הביאור בסוגריים לעובדה שהאישה השתטתה . לכאורה עובדה זו הופכת את מעשה האישה למעשה של אישה שוטה שלא ניתן ללמוד ממנו דבר . התוספת בסוגריים ב ספר הזכרונות הופכת את העניין הזה לכאורה . נאמר : "אמרו : נשתטית אותה האשה" . מיהם האומרים ? "אמרו" הוא ביטוי מקובל בתלמוד לשיח עממי מוכר וכמעט מוסמך אף שמקורו לא נודע . בעל ספר הזכרונות הופך את...
אל הספר