9 התייחסות פוסקי צרפת־אשכנז למעשי בני אשכנז

182 קידוש השם להניח שבשעה זו חשה ההנהגה הדתית חובה ללכד את השורות כדי ליצור מחויבות ונאמנות בלתי מתפשרת . חינוך ממושך להתמודדות עם סערות המלחמה הדתית שרוחשת סביב וקריאות לדבקות בלתי מתפשרת בדת היהודית עלולים ליצור ביטויים קיצוניים בדרכי המאבק הדתי . במקורות הבאים אביא דעות של פוסקים מצרפת – אשכנז שעוסקים בהתאבדות ובהריגת אחרים לשם מניעת עבירה . בפסקי 345 "בשעת גזירות מותר להרוג את עצמו כשדואג התוספות נפסק : 346 מקצין מן הייסורין" . רבנו תם, שנולד מעט אחרי אירועי תתנ"ו, את היתר ההתאבדות ומעלהו לכלל מצווה . בסוגיה הבבלית על אודות מותו של רבי חנינא בן תרדיון אומר רבי חנינא : "מוטב יטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו" . לכאורה עולה מדבריו של רבי חנינא בן תרדיון שאסור לאדם בשום אופן לפגוע בעצמו אף אם הדבר כרוך בייסורים רבים, אולם כך כותב רבנו תם בפירוש 347 "דהיכא שיראים פן יעבירום [ עובדי בעלי התוספות על אתר : כוכבים ] נוכרים לעבירה, כגון ע"י יסורים גדולים שלא יוכל לעמוד בהם, אז הוא מצוה לחבל בעצמו כי ההיא דגיטין ( נ"ז ע"ב ) גבי ילדים שנשבו לקלון שהטילו עצמם לים" . החבלה מובנה התאבדות, אשר רב...  אל הספר
רסלינג