164 קידוש השם הביטוי "עשרת הרוגי מלכות" לא נמצא בתלמוד . התלמוד מספר במפורש רק על הריגת שלושה חכמים על ידי השלטון הרומי : 310 ונרמז 309 ורבי יהודה בן בבא, 308 רבי חנינא בן תרדיוןרבי עקיבא, 311 יתרה מזאת, בתלמוד לא מסופר על הריגתם של חכמים נוספים . על הריגה קבוצתית אלא הריגתו של כל חכם נזכרת בנפרד . אומנם 312 אך לא מדובר דווקא על המושג "הרוגי מלכות" נמצא בתלמוד, עשרה חכמים שהוצאו להורג כקבוצה . 313 מוזכרים שמותיהם של עשרה בספרות המדרשית ובפיוטים חכמים שהוצאו להורג כקבוצה על ידי קיסר רומי . הרשימה לוקה בבעיה של אמינות היסטורית, מאחר שהחכמים המוזכרים אינם בני אותה תקופה . לדוגמה, רבי ישמעאל כהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל הם מדור החורבן, ואילו רבי עקיבא ורבי חנינא בן 314 עסקה תרדיון נהרגו סביב אירועי מרד בר כוכבא . ספרות המחקר בהיתכנות ההיסטורית של האגדה . חלק מהחוקרים שעסקו בקושי וביקשו לתת מימד היסטורי לסיפור טענו שחלו שיבושים במסירת 308 . ברכות ס"א ע"א, ורמזים ואזכורים גם במקומות נוספים . 309 . עבודה זרה י"ז ע"ב . 310 . סנהדרין י"ד ע"ב, עבודה זרה ח' ע"ב . 311 . מסופר על לשונו של רבי יהוד...
אל הספר