שתיקה קלאסית — הערות לשתיקה על השתיקה בעולם הקלאסי ההרפוקראטס מיבנה–ים כמשל

שתיקות 30 לעומת הספרות והאמנות הרשמית המקובלת ושתיקתה ביחס לנושא השתיקה, יש במאגיה העתיקה, המזרחית, היוונית – רומית ואף היהודית, התייחסות ברורה יותר 1 מאחר שמדובר כאן בעיקר בהשגת השתיקה באמצעות לשתיקה, ובעיקר להשתקה . ההשתקה בכל מחיר, הרי שהשתיקה מתקבלת כענישה או כתוצאה של ענישה, כלומר של השתקה בכוח או באמצעות הטלת אימה . כך למשל, בפפירוסים המצריים מהתקופה ההלניסטית מופיע האלמנט של "השתקת האויב", בעוד שבלוחות, ממקורות מצריים יווניים – רומיים, מופיעות שלל קללות, מדברים על "השתקת הלשון" של האויב, המכוונת בעיקר למטרות משפטיות . אגב, ספרות משפטית – רטורית ) של נואמים ( , הרטור ליבניוס מהמאה ה – 4 לספירה טוען, שכתוצאה מהשפעותיהם המאגיות של יריביו, הוא איבד את יכולתו לנאום ) 250 - 243 Oratio I, ( . בטקסטים המאגיים היהודיים מצויות דוגמאות רבות להשתקת האויב, היריב או המתחרה . כך, באחד הקָמֵעַות מהגניזה הקהירית יהודי פלוני מאחל ליהודי אלמוני, "שיסגור את פיו, כך, שלא יוכל לומר דבר, מלבד דברים טובים, מעצם היום הזה ולנצח" . בעוד שהמלאכים הנקראים לסייע הם סגריאל וסתמיאל ! ) . Schaefer et al no . 15...  אל הספר