אנדרה מטלון | יובל שורר | סטנלי רבין 104 דיכאון וחרדה הן יוצאות דופן . היה לי נוח לחשוב כי לי, כמטפל, ישנה תרומה נכבדה לשיפור הממושך . כעבור כשנתיים של קשר זוגי, התברר לי מדינה כי עמי אושפז לאחרונה בשל התקף לב . תורשה משפחתית של מחלות לב לא פסחה עליו ולא ויתרה לו במאזן הרפואי הקשה שלו . דינה ליוותה אותו במהלך המידרדר של מחלת הלב שלו . ליוויתי אותם בחרדות הבריאותיות שלהם ובחשש מהגרוע ביותר - המוות . למרות הכול הם המשיכו בקשר הזוגי, שלעיתים היה עמוס דאגות וחישב להתמוטט, ודינה גילתה כוחות נפש לא מבוטלים כשליוותה את עמי . יום אחד הגיעה דינה לספר לי כי עמי נפטר אחרי התקף לב נוסף . הצטערתי עליו, חששתי לה ובעיקר היה לי עצוב על סיפור כל כך מיוחד שנגדע באיבו . בשגרה הפסיכיאטרית האפורה לא שכיח לפגוש בסיפור זוגי מיוחד ואופטימי כזה . דינה, להפתעתי, גילתה כוחות רבים בהתמודדותה עם האבל שלה על עמי ושיבחתי אותה על כך . למרות חששותיי, היא לא הגיבה בהחמרת הדיכאון . למרות תחושת ההפתעה, חשבתי על כך שבחוויות שלי כפסיכיאטר ותיק, וכן מניסיונם של עמיתיי, נתקלתי בכך שלעיתים דווקא מטופלים עם מחלה נפשית מתמודדים...
אל הספר