האב, הבן והבת

אנדרה מטלון | יובל שורר | סטנלי רבין 46 לארץ בשנות השבעים, במזרח אירופה . הרקע שלו הסביר את הנימוס ואת האיפוק התרבותי . החמיא לי שרופא בתחילת דרכו בחר בי לטיפול, אבל ביני לבין עצמי תהיתי אם הוא פנה בגלל חרדות שקשורות לנושא הבחירה המקצועית, ואם ציפה רק לטיפול תרופתי, פנייה שגרתית לטיפול קצר, שיקל את החרדות . כבר בשיחה הראשונה הדהדו נושאים רגשיים שהיו פתח לטיפול . רוני התלבט בין התמחות במקצוע כירורגי לבין רפואת משפחה . הוא בן לאב רופא מומחה בפתולוגיה, גר אצל הוריו ויש לו חברה זה ארבע שנים . בטיפול הפסיכותרפי הוא שיתף בדילמה : "אני נוטה לפרפקציוניזם וחש שמקצוע כירורגי יתאים לוודאות שאותה אני מבקש במקצוע . עם זאת יש בי צד הומני שמחפש את הקשר ביני לבין המטופל, ולכן אני חושב שאמצא עניין וסיפוק ברפואת משפחה . דעת הוריי והלחץ שהם מפעילים מקשים עליי לקבל החלטה שטובה עבורי . הם מצפים שאחליט על כיוון פרקטי עם הכנסה טובה בצידו - כירורגיה, למשל . אבא שיתף אותי בתחושת החמצה שהוא חש במקצועו, מקצוע שהוא טכני יחסית . הבחירה אילצה אותו לוותר על הצד הטיפולי" . "ואימא, מה אימא אומרת ? ", שאלתי ונזכרתי בבת...  אל הספר
רסלינג