214 ערן רולניק השעה האנליטית השלמה, או שלבים שלמים באנליזה, מצביעים על חלקים של משמעות מהעבר או מההווה, שהופכים בד בבד בהתפתחות השעה או הפרק המסוים באנליזה, לשלם חדש ובעל משמעות עמוקה יותר . לעיתים תהיה זו הערה מסוימת שתחשוף פנטזיה או זיכרון או עמדה מנטלית, הערה אחת ויחידה על דבר מה קונקרטי, שתצבע במשמעות חדשה את כל מה שהתרחש עד כה . או אז, כל החומר הנותר ישתבץ מחדש ויתפוס את מקומו בתוך השלם . לפעמים זה יתרחש כתהליך הדרגתי ומצטבר ( 1939 Isaacs, ) . איזאקס נאמנה כאן למסורת הפרוידיאנית . היא שמה דגש על הקשר בין פעולת הפירוש של דבריו של המטופל, אורחותיו, התנהגותו, לבין פירוש החלום . כאמור, המודל הבסיסי להתערבות בשעה טיפולית הוא המודל של פירוש חלום . כך זה נתפס ערב מלחמת העולם השנייה וזה די שימושי גם היום . האסוציאציות החופשיות מקדמות את ההעברה וגם לה יש תרומה לקיומו של המצב ההכרתי החלומי שבו נמצא המטופל . בשעה אנליטית טובה המטופל ( ולפעמים גם המטפל ) מתקרב מבחינה מנטלית למצב שבו הוא שרוי בזמן חלימה . לכן אנחנו מורשים לדמות את השעה האנליטית לחלום, כמשהו שמסופר בשטף יותר או פחות, כמשהו שהמט...
אל הספר