3 יצירה משותפת: שפת אב ושפת אם

131 נחום גוטמן פינת ביאליק תמונה 42 תמונה 43 132 יעל דורון תמונה 44 הציפורים שמתוארות בציוריו של גוטמן בשנות ה- 20 וה- 30 מביאות את בשורת האהבה לנשים הספונות בפרדס, ומהדהדות את סיפורה של הנסיכה והגיבורה העממית שמייחלת לציפור הפלאים ולבשורת האהבה שמופיעה בפזמוניו הכמו-עממיים של ביאליק ( "בין נהר פרת ונהר חידקל", "טוס זהבי" ) , כפי שכבר הבחין עפרת 164 ( תמונה 6 בקובץ התמונות הצבעוניות ) . 'ביאליק מכה על כתפי' ב"ספיח" מעודדת דמות האב האישית את הילד לתכלית, ודמות המלמד בחדר מכניסה אותו לעולם הכתב ומפרידה אותו מעולם הדימויים . לעומתם, ר' מאיר מכניס אותו לעולם התורה והאגדה . דמות האב האישית ב"ספיח" מסרסת במובן הפרוידיאני - מכריחה את הילד להיכנע לעולם המציאות ולוותר על עולם הפנטזיה והמשחק . דמותו של המלמד מדגישה היבטים לאקאניים . על פי לאקאן, הכניסה לעולם השפה והחוק יוצרת שסע וקרע בעולם הילד . ב"ספיח" דמות האב היא מורכבת, שכן ר' מאיר מכניס את 164 . גדעון עפרת, "סוד הפרדס של נחום גוטמן", בתוך : הפרדס הקסום : הדימוי הארוטי ביצירתו של נחום גוטמן , מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, 2001 . 133 נחום גוט...  אל הספר
רסלינג