ירון עובדיה 214 מירושלים לכיוון ים המלח . אנשי הג‘האלין התיישבו במקום בשנות 318 כאמור, בשנות ה ‑‑ 07ה ‑‑ 50 המוקדמות, ומאז הם חיים בשטח זה . החל ניסיון קיבוע שבט ג‘האלין, תהליך שנקטע בסוף שנות ה ‑‑ 70 ולא המשיך, אלא לאחר עשרות שנים . בינתיים התרבו אנשי השבט . כך קרה גם לשבטים אחרים, ונבנו יותר ויותר אוהלים, צריפים ופחונים באזורי השבט השונים . היות שנפסקה הנדידה, הבנייה הפכה להיות בניית קבע המצריכה אישורי בנייה, אך אלה לא ניתנו מעולם לבדווים, אלא אם הבנייה נעשתה על ידי המדינה . בסוף שנות ה ‑‑ 70 ובראשית שנות ה ‑‑ 80 החלו להיבנות היישובים 319 דבר שהביא לסלילת דרכים חדשות ולהרחבת היהודיים באזור, דרכים קיימות . החשדנות הטבעית בין המתיישבים היהודים לבין הבדווים הפכה למתיחות ואף איבה במהלך השנים . לאורך השנים ניסתה ההתיישבות היהודית להוציא את הבדווים, בעיקר את שבט ג‘האלין, מאזור כביש מס‘ 1 . היהודים מפחדים מגזילת קרקעות ורכוש על ידי הבדווים, וישנה תפיסה לפיה בדווים פלסטינים היושבים על הציר הראשי מהווים איום ביטחוני ובטיחותי . הבדווים בונים על פי צרכיהם, והמנהל מנסה להרוס . לעיתים ישנו מימוש ...
אל הספר