90 גידי איפרגן הסָמָאדְהִי הוא ריכוז עמוק, כולי ואינטנסיבי, שלשם ביסוסו הוא נשען על מושא הריכוז, אובייקט מוחשי או מופשט ( אָלָמְבָּנָה ) , בכלל זה גם האל ( אִישְׁוָרָה ) עשוי להיות מושא הריכוז . הסָמָאדְהִי הנשען על אובייקט לצורך ביסוסו הוא הסָמְפְּרָגְ'נָאטָה הסָמָאדְהִי, הסָמָאדְהִי ההכרתי, ועם היותו דומיננטי בתודעה הוא פותח מרחב מנטלי שבו עשויות לעלות תובנות ביחס לאובייקט . על פי סוטרה 17 . 1 ופרשנויותיה, במרחב המנטלי עשויות לעלות תובנות המבחינות בין האגו, בהיותו תוצר של פְּרַקְרְטִי, ובין העצמי האמיתי . עבור היוגי הדתי תובנה כזו עשויה להיות הבחנה בין תחושת הסובייקטיביות שלו ובין אלוהות שהיא "פּוּרוּשָׁה מיוחד" . תובנה עשויה לעלות ממדיטציה שבה האלוהות היא אובייקט המדיטציה ושמטרתה היא בנייה והחְזָיה מאומצת וחיה של האלוהות כתמונה מנטלית פנימית בתודעת המדמיין, מתוך ניסיון להעניק לאלוהות נוכחות אמיתית וממשית, לצד הפשטת המדמיין מתחושת הסובייקטיביות שלו, צמצום מעורבותה בתהליך והשעייתה עד להתמזגות עם האלוהות ( לדוגמה שיווה ) וידיעתה . כך או אחרת, זהו סָמָאדְהִי של תבונה, תהליך שבו הולך ומת...
אל הספר