18 זהבית שנקולבסקי חוקרי ילדות בנוגע לעולמם הפוליטי של ילדים . שיח זה קורא תיגר על תפיסות שהיו מקובלות בעבר ומקובלות בדיסציפלינות מחקריות רבות אף כיום, ולפיהן התעניינותם ומעורבותם הפעילה של צעירים בפוליטיקה מתחילה רק בשנות העשרה לחייהם . על פי גישה מסורתית זו, ילדים אינם מתעניינים בפוליטיקה וכל מעורבותם בשדה הפוליטי ( למשל בעימותים לאומיים ) נובעת ממניפולציה של עולם המבוגרים ( 2011 Kallio and Hakli, ) . הגישה שעליה אני מתבססת, לעומת זאת, שואפת לבחון את מקומם ותפקידם של ילדים בעולם הפוליטי מתוך הנחה שלילדים יש זהות פוליטית . להשקפה זו יש תוקף מיוחד בחברת היישוב בתקופת המנדט, שכן סוכני החִברות של התרבות העברית ראו בילדים לא רק כלי להנחלת הערכים הציוניים אלא אף סוכנים לשינוי פוליטי ( שנקולבסקי, 009 ; אבן-זהר, 010 ; שביט, 010 ) . אבקש לדון בתקופת המנדט כמקרה מבחן אשר ניתן אולי לגזור ממנו לא רק תובנות היסטוריות אלא גם תובנות הנוגעות לדרכי עיצוב עולמם הפוליטי של ילדים בשאלות של מלחמה ושלום בחברות הנתונות בקונפליקט מתמשך . בחלקו הראשון של המאמר אסקור את העמדות הרווחות במחקר בשאלת עולמם הפוליט...
אל הספר