294 פרק אחד – עשר מלווה את מקבלי ההחלטות על כל צעד ושעל ; קשה להם לקבוע יחסי סיבה – תוצאה והזמן העומד לרשותם מוגבל ביסודו . ההנחה הבסיסית במודל זה היא שתהליך קבלת ההחלטות איננו מתחיל בבעיה ונגמר בפתרון . להפך, החלטות נתפסות כתוצר של אירועים שונים בארגון . בעיות הן, בעצם, מצבים של חוסר שביעות רצון שמחכים להתייחסות, אבל אין בהכרח קשר בין פתרון לבין בעיה . בעיות רבות אינן נפתרות בעקבות פתרונות שונים, ואילו פתרונות יכולים להתקיים ללא בעיות . לעתים, רעיון מקובל ומעורר התלהבות עשוי להוביל לחיפוש אחר בעיה לפתרון . מכאן, שתהליך קבלת ההחלטות ריטואלי מייסודו ; מתקבלות באמצעותו החלטות שאינן קשורות, בהכרח, לצורכי הארגון ולמטרותיו המוצהרות . המודל מעביר את תהליך קבלת ההחלטות ופתרון הבעיות מהתמקדות במציאת פתרונות להתמקדות בזיהוי הבעיה שבעטייה המנהל או הקבוצה מחפשים אחר פתרון . מה שישנו ב“פח האשפה” הם פתרונות שמחפשים בעיה . מודל זה מסביר מדוע פתרונות מוצעים לבעיות שאינן קיימות, מדוע פתרונות מסוימים אינם פותרים בעיות, מדוע בעיות ממשיכות להתקיים למרות הפתרונות, ומדוע מעט בעיות באות על פתרונן ( 1994 Hoy...
אל הספר