הגישה ההתנהגותית למנהיגות

מנהיגות חינוכית 247 המנהיגות לבין מאפיינים קבוצתיים − ניסיון שהושפע רבות מעליית הפשיזם באירופה והחשש כי משטרים טוטליטריים עדיפים על הדמוקרטיים − החל באוניברסיטת איווה בשנות השלושים של המאה העשרים ( 1939 , . Lewin et al ) . שלושה טיפוסים של מנהיגים נבחנו : המנהיג הסמכותי ( מתן הוראות ישירות, ריכוזיות, הבניה מוחלטת של דרכי השגת המשימה ) , המנהיג הדמוקרטי ( קבלת החלטות משותפת, יידוע הכפופים בכל פעולה, פתיחות לרעיונות של הכפופים ) , והנח – לעשות ( מתן חופש מוחלט לכפופים, התערבות רק בבעיות ) . החוקרים מצאו שהכפופים מעדיפים את הסגנון הדמוקרטי, התומך והמשתף, ואת הסגנון הנח – לעשות על פני הסגנון הסמכותי . זה האחרון הוביל לתוקפנות ולתסכול בקרב הכפופים, למרות שהמנהיג מסוג “הנח – לעשות” עורר אגרסיביות רבה יותר . עם תחילת הניסוי, התפוקה של הקבוצה שהונהגה בצורה סמכותית הייתה גבוהה, אך ירדה ככל שעבר הזמן, ואילו התפוקה בקבוצה של המנהיג הדמוקרטי הייתה נמוכה בתחילה אך עלתה עם הזמן . מתוך ממצאי המחקרים הללו הוצעו שתי אורינטציות של מנהיגות ; זו המכוונת לאנשים ( התחשבות ) וזו המכוונת למשימה ( משימתית ) . ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ