גישת ההתניות (Contingency Theory)

122 פרק חמישי בפסגת ההיררכיה ומועברות לדרגים הנמוכים יותר, איננו עוד המבנה “האידיאלי” בכל מצב ובכל תנאי . לתפיסתה, הארגון נדרש לשם קיומו והישרדותו להתאים את מבנהו ואת התהליכים המתרחשים בו לאילוצים שונים הפועלים במגעיו עם סביבתו . מכאן, שאין דפוס ארגוני יעיל אחד . להפך, צורות סביבתיות שונות מובילות לצורות ארגוניות שונות . בעצם, גישה זו מגשרת בין התפיסה הסבורה כי קיימים עקרונות אוניברסליים לעיצובם של ארגונים לבין הגישה התופסת את הארגון כישות ייחודית, ומכאן שיש לנתח את הסביבה והתהליכים בכל ארגון באופן נפרד . הגישה איננה מספקת לנו מרשמים חד – משמעיים לעיצוב ארגונים, אלא קוראת לניתוח מורכב של המאפיינים הסביבתיים בטרם נעצב את מבנה הארגון ונַבנה תהליכים והתנהגויות רצויות . ההנחה העומדת מאחורי קריאה זו היא כי אף על פי שלא קיימת דרך טובה אחת לניהול אנשים בכל מצב ובכל תנאי, ישנם דגמים מסוימים של מבנים ארגונים ושיטות ניהול שניתן לזהות כאפקטיביות ביותר בנסיבות מסוימות . לאור הנחה זו, גישת ההתניות מנסה לזהות את המשתנים המשפיעים על יעילותו של הארגון במצבים שונים, ולהציע תובנות על אודות הדרכים שבהן מ...  אל הספר