שנות התשעים ואילך: הניסיון להידוק המבנה הארגוני

המבנה הארגוני של בית הספר 51 תחיקה שחייבה בתי ספר לאמץ מבנים פורמליים של שליטה . התוצאה הנראית לעין הייתה חיזוק רכיבים שעניינם הערכת תפקודם של המורים בכיתה, מה שהוביל, בין השאר, להאחדה של התוצר החינוכי המצופה ולקביעת סטנדרטים אחידים לביצוע . במקביל להתפתחויות אלו, החלו חוקרים להעדיף גישה חלופית של הארגון הבית ספרי ( 1989 Conley & Cooper, 1991 ; Sergiovanni & Moore, ) : לא עוד מבנה הנשלט בצורה רופפת וביזורית, אלא מבנה שליטה מלמעלה – למטה, הנשלט בצורה ברורה ונראית לעין, ומאופיין בבירוקרטיה מרכוזית . תפיסות עסקיות של הפרטה, ניהול עסקי, וניהול יזמי החודרות לשיח של מינהל החינוך ( אופלטקה, 2002 ) הובילו לחשיבה ניהולית המדגישה שליטה הדוקה במבנה הארגוני של בית הספר . דגש רב יותר מושם בשנים האחרונות על יעילות, אחריותיות ( accountability ) , בניית יכולות וקביעת אמות מידה ( סטנדרטיזציה ) , מונחים שאינם תואמים, בלשון ההמעטה, את גישת החיבורים הרופפים או המנהיגות הסמלית בארגון ( 2002 Meyer, ) . רפורמות חינוכיות, כגון סטנדרטים, בחינות משוות ואחריותיות מנסות לשפר את הישגי התלמידים באמצעות שליטה מרכזית...  אל הספר