המחקר במינהל החינוך מאז שנות התשעים

30 פרק ראשון תיגר עליו . זאת ועוד, עבורם מנהיגות חינוכית היא מאמץ מוסרי, ולא אמנות או מדע . הם מחפשים את התוצאות של המנהיגות, ואת הסיבות לקיומה של המנהיגות ( תרומה לחברה, הגברת צדק חברתי, ניהול בתי ספר של פליטים, שיפור הישגי תלמידים ) . עיסוק מעין זה ממחיש כיצד הוגים וחוקרים שונים מאמינים במטרות שונות של המחקר במינהל החינוך . אולם, עצם קיומן של מגוון הגישות מטיל ספק ביכולת שלנו להבנות תיאוריה גדולה של ניהול, כפי שהתכוונו לעשות חברי “תנועת התיאוריה” במינהל החינוך . תחומי עניין שונים ( למשל, מבנה ארגוני של בית הספר ) פינו מקומם לתחומי עניין חדשים במנהל החינוך ובראשם העיסוק במנהיגות חינוכית לו נקדיש את הפרק העשירי בספר ( 2016 Oplatka, ) . לצד תחום זה עוסקים אנשי מנהל החינוך בחקר תפקידו של מנהל בית הספר, רפורמות חינוכיות והשפעתן על בתי הספר, הכשרת מנהלי בתי ספר, הערכת מורים, שינויים בית ספריים, יחסי בית ספר קהילה, ניהול ביניים וכדומה ( 2017 2010, Oplatka, ) . הם משתמשים במגוון של שיטות מחקר ויותר ויותר מאמצים כיום את מערך המחקר המשולב, קרי זה המשלב שיטות מחקר איכותניות וכמותיות במחקר אחד ....  אל הספר