סנאן עבדאלקאדר – התרבות של המדיניות

186 אזהרת מסע 2 להתמודדות עם מצב פנומנולוגי עצמית מכיל דיווח על אלימות כלפי האחר . זה לא מספיקים הכלים המדיניים המנוסחים בעיקר באמצעות תרבות פוליטית, שנציגיה מטבעם מדגישים את הרעיונות הקוטביים של בעלי העוצמה בחברה . במאמר ׳תזות על מושג ההיסטוריה׳, מותח ולטר בנימין ביקורת על תפיסת ההיסטוריה הפוזיטיבסיטית כמשקפת את הגדרות העוצמה של המנצחים, 3 גלגל ההיסטוריה המייצגים את עצמם כחלק מרצף היסטורי של ׳קידמה׳ . הטרגי, החוזר ונשנה, של תבוסת האנושיות במשוואה שבין החזק לחלש הביא את בנימין להכרה, כי המושג ׳קידמה׳ מביע את תודעתם של השליטים ומבטל את קולותיהם של מדוכאי העבר . השינוי שמבקש בנימין תלוי בנוכחות הקולות המדוכאים של העבר בשיח ההיסטורי של ההווה . השחרור של החברה מהקונפורמיות של מעמד השליטים משמעו ׳גאולה׳ שמקורה היזכרות בקול של המדוכא מן העבר . נוכחות היסטורית זו, כותב אמנון רז - קרקוצקין, איננה בבחינת סוף פסוק, משום שהדיון בו ״הופך להיות לבעל רלבנטיות רבה לצורכי ההווה . כך מציעה ההיזכרות ( שפירושה פנייה אל האופן שבו נתפסים הדברים מנקודת מבטם של המדוכאים ) פרקסיס תרבותי המוביל לשינוי דיאלקטי ...  אל הספר