140 אזהרת מסע אמניות ואמנים מתחומי הספרות, המוזיקה, התיאטרון, הקולנוע והאמנות החזותית, יוצרים עבודות שמופיעות בציבור ועשויות לזכות להכרה כנכס רוחני . הרגע האישי של התהוות היצירה מתפתח אל מסלול של ייצוג והכרה ציבוריים . הביטוי האמנותי מופיע במסגרת חברתית ובמסגרתה הוא צובר את מעמדו כנכס . השיפוט לגביו נובע ממפת הכוח התרבותית והכלכלית שמניעה את החברה . הניסיון למצב את האמנות במעלות של איכות ולצמצמה בקרב מביני דבר, גורר לא אחת ביטויים של הוצאה מן הכלל . האם ניתן כלל לקיים דיון באיכות כאשר אין כביכול שום יוצר מזרחי שעומד בקנה המידה ? האם קיימת איכות אמנותית שאינה חלק מאמנה חברתית ? קנאת סופרים מבטאת את חיוניות התפתחותו של השיח התרבותי . אולם כשיח היא נתונה לחלוטין במסגרת הדיון הציבורי . היצירה התרבותית היא מוקד של הדמיה שבו מתרחשים, מתפרקים ומעוצבים משמעויות קיומיות . האיכות מתקיימת בתנאי שניתן לשלול אותה או להרכיבה מחדש . האיכות מסמנת מוקד שבו מתבררות תפיסות תרבותיות . ערכים ואיכות נוצרים כאשר שפת האמנות מביעה מורכבות אנושית, כאשר ביטוי אישי כותב את הזירה הציבורית . הניסיון לנכס את האיכות ...
אל הספר