אחרית דבר

366 | אל הבית - בדרכים בעקבות ספרים | רוחמה אלבג שוב חזרתי לעיר רדאוץ שבה גדל דן פגיס . יושבי בית הקפה המהודר שנפתח לאחרונה משקיפים על בית הכנסת המרהיב, והוא אינו עוד בניין מוזנח ושכוח כפי שראיתיו לראשונה ; שלא לדבר על בוצ'אץ', שהפכה במידה רבה למקום עלייה לרגל חד-שנתית כמעט עבורי . בית הקברות שהיה פרוץ גוּדר, ופסל ברונזה מוזהב ומרשים של עגנון מחייך ניצב מול ביתו המשוער ברחוב עגנונה . אחד מביקוריי החוזרים היה בזמושץ' . לרגע נדמה לי כי סגרתי מעגל . העיר קיבלה את פניי בשמחה כשהגעתי בעיצומו של פסטיבל בין-לאומי לפולקלור . הייתה זו בבחינת חוויה מתקנת לביקור הראשון שאווירת קדרות אפפה אותו, ולו משום שהגעתי אליו לאחר שהות בת כמה שעות במחנה מיידנק הסמוךְ . נוכחתי לראות שעל המקומות האלה לא מרחפת סכנת כליה . עם התפרקות ברית המועצות נעשו ניסיונות, מוצלחים לרוב, לשקם את החיים בעידן הפוסט- סובייטי , ולראיה העיירות והכפרים שוקקי החיים שפגשתי ( זולת כפרו של ברנר ועיירתו של אשר ברש המתוארים כאן ) . יתרה מזאת, לאחרונה התאפשר לשרידי הקהילות ולגופים רשמיים להנציח את החיים היהודיים שנגדעו באכזריות : במקומות...  אל הספר
מכון מופ"ת