פרק 10: "שָׂא בְּרָכָה נוּגָה, בֵּית מְכוֹרָה עָצוּב" יצחק למדן ועיירת הולדתו מְלִינוֹב

פרק 10 | מלינוב - יצחק למדן | 277 17 הוא אף הוסיף כי בעת שהיה מבקר בכיתתו של המורה החדש : "מחזה למדן" . נפלא היה מתגלה לפני עיניי . פעורי פה ולטושי עין יושבים התלמידים, ולמדן 18 צועד, פסיעות גסות, במגפיו, ופיו מתיז ניצוצות אש, מבְּרק רעיונותיו ודמיונו" . ואולם אף שהיה מורה כריזמטי ולימד שני מקצועות שבחר הוא עצמו ( ספרות 19 הוא בחר עברית ואגדה ) , למדן ראה בהוראה לא יותר ממשלח יד לעת מצוא . בבית ספר זה משום זיקתו לחוג הציוני המבוסס שפעל אז בעיירה, שבה היו 20 סניפים של "השומר הצעיר" ו"החלוץ" וניתן היה לשמוע עברית ברחובותיה . כעבור זמן קצר היה למדן לפעיל ציוני מרכזי בבֶּרֶסטצ׳קה וריכז בעיירה חוג של צעירים, ובמהלך שנה הצליח לגייס את חניכיו המקומיים להכשרה של "החלוץ" בעיר לוּצק השכנה, ומשם לעלייה לארץ ישראל . בספטמבר 1919 נשלח למדן כציר מטעם העיירה לוועידת "החלוץ" בלמברג . בשלב זה כבר הייתה מתוכננת עזיבתו עם קבוצת הצעירים שהכין לעלייה, שהחברים בה היו כבני משפחה עבורו . במהלך התארגנותו לעלייה איבד למדן את קשריו עם קבוצת "החלוץ" של 21 במהרה הכיר למדן, אפוף בֶּרֶסטצ׳קה, וכשהגיע ארצה הוא נותר ז...  אל הספר
מכון מופ"ת