50 | אל הבית - בדרכים בעקבות ספרים | רוחמה אלבג באופנים סמויים לסיפוריו, וקאפולי, גם אם לא תמיד היא נזכרת בשמה המפורש, חוזרת ונגלית כדגם ייצוגי לעיירות קטנות ואינטימיות אחרות, גם אם הן נקראות 3 כך מספר בנימין ב מסעות בנימין השלישי : "בְּטָלוֹן" או "קַבְּצִיאֵל" . כל ימיי נתגדלתי בק"ק בטלון [ . . . ] בה הייתה הורתי ולידתי, בה למדתי ודעה קניתי [ . . . ] בטלון היא עיר קטנה באחד המקומות הנשכחים מרגל אדם, ודבר אין לה כמעט עם היישוב, וכשיזדמן לשם פעמים אחד מעוברי דרך, משגיחים לו מן החלונות ומציצים מן החרכים, משתוממים ומשתאים : מי הוא זה ומאין זה, מה לו פה ומי לו פה, ולמה נתכוון בביאתו ? [ . . . ] ובעצמם בני העיר בטלון רובם ככולם אביונים גדולים וקבצנים נוראים, לא עליכם, אבל הכול מודים שהם אביונים שמחים, קבצנים טובי לב, 4 ובעלי ביטחון משונים . ובסיפורו עמק הבכא הוא מגחך על יהודיה הפרובינציאלים של קבציאל, שבטוחים שעיירתם היא מרכז היקום ולא נברא העולם אלא למענם : עכשיו כשיהא הירשלי מסתכל במפת הארץ, מחפש שם בין כל העיירות, הקטנות עם הגדולות, לא ימצא את קבציאל, ואפילו אם יחפשנה בנרות ; ולשעבר, בימ...
אל הספר