[ 239 ] סיכום שלנו, משחזרים קרבות או פוקדים בקפדנות את בתי העלמין הצבאיים ואת אנדרטאות המלחמה . האיננו מסתכנים בעשיית המלחמה לעניין בנלי, למשהו שהוא חלק מהיותנו אנושיים ולכוח כול-נוכח בהיסטוריות שלנו ובחברות שלנו ? אמצעי שמדינות יכולות להשתמש בו לגיטימית ובהכרח ? משהו שאנחנו יכולים אפילו להתגאות בו ? ומעל לכול, האם בחוקרנו את המלחמה ובחושבנו עליה, כלום איננו עושים אותה לאפשרית יותר ? חברות מערביות בנות ימינו מפגינות גישה דו-ערכית להדהים כלפי המלחמה . אנחנו מנציחים את המלחמה ובולעים בהנאה סיפורים, סרטים ומשחקים על אודותיה . אבל ברוב המקרים איננו רוצים להילחם . העלויות הגבוהות של שתי מלחמות העולם השאירו אותנו ללא כל חשק להרהר אי-פעם על קורבנות כאלה . אנחנו אבלים על חללי המלחמות שלנו באפגניסטן או בעיראק ; ואפילו נופלים שמספרם אינו עולה על מאות אחדות, במקום שפעם השלמנו עם מותם של אלפים רבים, נראים לנו רבים מדי . הצבא ומכתיבי דרכו האזרחיים מודעים לכך לחלוטין ומשקיעים רבות ברכישת נשק ואמצעי הגנה אחרים שנועדו לצמצם כמידת האפשר את הסכנה לשלום לוחמינו . גרמניה ויפן, שבהן משל הצבא בכיפה וערכיו נ...
אל הספר