277 לא הכול ורוד : שואת ההומואים והתאטרון הישראלי 'בכל פעם שאנו בוחרים לספר סיפור היסטורי אחד, אנחנו בוחרים גם להשתיק סיפורים חלופיים' ( יובל נח הררי ) 1 הקדמה במקומותינו פורחת יצירה בנושא השואה . אין עוד מאורע היסטורי שזכה לטיפול כה אינטנסיבי באמנות הישראלית בכלל ובתאטרון הישראלי בפרט . אפשר לסווג יותר ממאה מחזות ישראליים שזכו להפקה בימתית כ'מחזות שואה' ברמות שונות של מובהקות . במקומותינו פורחת גם יצירה 'גאה' . סוגיות של זהות מינית, יציאה מהארון, זוגיות ומשפחה חד-מיניות עומדות במרכזן של יצירות ישראליות רבות במדיה לסוגיה, ודמויות גאות בכל צבעי הקשת תופסות מקום מרכזי בשורה של מחזות מקור : את שאהבה נפשי מאת איתי סגל, מיקה שלי מאת גדי ענבר, הנאהבים והנעימים , עיבוד של מוטי לרנר וישראל זמיר לסיפור 'השניים' מאת בשביס-זינגר, זאבים מאת הלל מיטלפונקט ו תחושת בטן מאת עמית גור, המוצגים על במות הבימה, בית ליסין והתאטרון הקאמרי הם רק דוגמאות אחדות מן העת האחרונה . 2 כל אחת משתי התמות הללו נהנית, אפוא, מפופולריות עצומה ביצירה הישראלית ובתוך כך גם בדרמטורגיה המקומית . עם זאת, בחינה מקרוב של נקודת הה...
אל הספר