198 הנרי דרייפוס מעוניין ולהכיר שיטות תסחור . צריך להיות לו ידע על שיטות ייצור ועל יחסי עבודה . עליו לדעת לעמוד בלוחות זמנים . צריכות להיות לו נכונות ויכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות של הלקוח ולגלות הבנה לכל מגבלות הייצור הבלתי פתירות שיצוצו . מובן שלכל זה יש להוסיף גם את כישרונו של המעצב התעשייתי כאמן והבנה של צורה, קו, פרופורציה, צבע ומרקם . מוטב שהמנהל יתגבר, אם יצליח, על הדחף להשמיע את ההערה שנעשתה כמעט מחויבת המציאות : "המוצר שלנו שונה, כמובן, מכל מה שהתעסקת איתו עד עכשיו . " זה אולי נכון, אבל במהותה, עבודתו של המעצב התעשייתי מחייבת אותו להתמודד ללא הרף עם בעיות חדשות . יתרה מזאת, השיטות שהוא מפתח כדי לפתור מגוון רחב של בעיות מכשירות אותו להתמודד עם כל מה ש"שונה" . האדם שהמנהל מחפש הוא בעל חזון אך לא בעל חזיונות, סוחר מעשי שיש בו משהו מן האמן, אדם המתגורר במגדל שן אך יש לו רגל אחת על הקרקע, דיפלומט אדיב החש בנוח בישיבת מנהלים עם נשיא החברה כמו בדיון טכני עם מפעיל מכבש של שמונת אלפים טון . למרבה הפלא, זה גם בערך מה שהוא מקבל . מרגע שהמעצב התעשייתי נבחר, האחריות העיקרית שלו, כמו ב...
אל הספר