פרק 12 הוֹרוּת ללא גבולות

ג׳ניפר אקרמן 298 אין שום ייחוד בקן של החופמי המזמר — גריפות קטנות בחול ותו לא, בדומה לשחפית הקוטב — אבל יש ייחוד באופן שבו הוא מגן עליו . כשחתול מתגנב לעבר קן של חופמי, אחד ההורים בקן עשוי לזייף כנף שבורה ולגרור אותה פרושה – למחצה בצמוד לגופו . בפעם היחידה שנתקלתי בתופעה הזאת, הייתי מוכנה להישבע שהציפור נכה או פצועה . אבל זו היתה רק תחבולה . הציפור מייצרת אשליה שהיא מטרה קלה וצדה את עינו של החתול בכדי להרחיק אותו מהקן, לפני שהיא מתעופפת לה למקום מבטחים . יש גם גישות אחרות, תוקפניות יותר, להגנה על הקן . לא נדיר לשמוע סיפורים על אווזים וברבורים הצווחים ומסתערים על פולשים בכנפיים מרפרפות, על שחפים התוקפים בניקוּרים — ובצואה — את כל מי שמנסה להתקרב לקן שלהם . אבל בשום מקום בעולם עונת הקינון לא מפחידה כמו באוסטרליה, שם ילדים בדרכם לבית הספר, דוורים, רוכבי אופניים, מוליכי כלבים, מפנֵי אשפה וכל מי שסתם יוצאים לסיבוב בפארק חיים בפחד תמידי מאימת ההורוּת המגוננת להחריד של ציפור אחת קנאית : העקעק האוסטרלי . הישמרו מפני כניסה לגבולות הגזרה של עקעק עם גוזלים . רוב האוסטרלים למדו זאת בדרך הקשה . כ –...  אל הספר