ג׳ניפר אקרמן 38 הן אולי לא ניחנו בשרירי פנים כמו אלה המשמשים אותנו הפרימטים לבטא את עצמנו, אבל הן יכולות לשתף במצבן הפנימי בעזרת ראש וגוף, נוצות פנים, ציצה, מחוות ומופעי כנפיים וזנב, כפי שעושים עגורים קנדיים . קחו לדוגמה את הבִּרבּוּר החזותי של השַׁתַּאי אדום – המקור מאפריקה שמדרום לסהרה, ציפור שכמעט הפילה מהכיסא את החוקר שגילה את צורת הדיבור החזותי יוצאת הדופן שלה . הציפורים הללו, סיעה קטנה במשפחת האורגיים, ידועות לשמצה בשל מספרן . הן נחשבות לציפור הבר הנפוצה בעולם, עם מניין של מיליארד וחצי פרטים בעונת הרבייה . להקות עצומות של שתאים צובעות את השמיים כפי שפעם כיסו את השמש הצפון – אמריקנית יונים נודדות, אחד המחזות הסוריאליסטיים בטבע . אבל במקביל הן כה הרסניות לגידולים חקלאיים כמו דוחן, שבאזורי המחיה שלהן באפריקה הן ידועות בתור "ארבה עם נוצות" . ידועה פחות היא היכולת שלהן לשינוי דרמטי של נוצות פניהן, והאופן שבו הן משתמשות ביכולת הזו כדי לתקשר — לפרסם את זהותן ולשמור על יחסים טובים עם שכנותיהן . לזכרים בעונת הרבייה יש מקור אדום בוהק מכותר במסֵכַת פנים שצבעה מתחלף מלבן לשחור, וגודלה משתנה ...
אל הספר