פתח דבר

העבודות של לופנפלד וגמרמן, אלא היו לנקודות – ציון שהובלטו פעם אחר פעם בהיסטוריוגרפיה של אדריכלות ישראל . לאחר פירוק השותפות, לא נותר תיעוד מסודר שיש בו כדי ללמד על מלוא היקפו של מפעל חייהם . אצל גמרמן - שב – 2007 פרסם ממואר אישי המגולל את סיפור חייו - נשמרו בעיקר תצלומים שצילם בעצמו . אצל לופנפלד נשמרו תצלומים נוספים לצד מעט מסמכים ותכתובות, ומספר זעום של שרטוטים מקוריים . עיקר החומר אבד, כנראה בעת פינוי משרדם המשותף האחרון ( שקודם לפינוי נפגע בהצפה ) בקומת מרתף ברחוב פנקס בתל – אביב . תיעוד צילומי מקצועי נעשה בעיקר לעבודות מרכזיות מן המחצית הראשונה של שנות השותפות, ואילו בניינים רבים שתוכננו אחרי ספריית בית אריאלה בתל – אביב, משלהי שנות ה – 70 עד ראשית שנות ה – ,90 תועדו בעיקר על – ידי האדריכלים עצמם בתצלומים לא מקצועיים . התקופה המאוחרת של עבודתם מתועדת לכן באורח חלקי בלבד, אם בכלל . החומרים המתפרסמים בספר זה נאספו לפיכך ממקורות שונים, ורבים מהם נחשפים כאן לראשונה . יתרה מזו, רבים מהבניינים שתכננו - בעיקר מבני חינוך וחברה בפריפריה - אינם מצויים כיום במצב ראוי לצילום ייצוגי, מפאת ההזנ...  אל הספר