אחרית דבר

172 פרק ב' : אהבת נשים הסביבה ובעיני עצמן, והופכות ל"אחרות" . בתרבות המקטלגת בחירה זוגית חד-מינית כשונה או הופכית לזו ההטרוסקסואלית קיימת ציפייה לתנועה, למעבר בין מרחבים של זהות, תשוקה, זוגיות, וכמובן, ציפייה ליציאה מה"ארון", כלומר לתנועה ממנו והלאה . גם סיפור החיים מתארגן מחדש כדי להסביר את התפנית, לספק סיבתיות ולענות על השאלה המתבקשת what's a nice girl like you doing in a " place like this ? " — כפי שמתארת שרלוט לינד, חוקרת סיפורי חיים, את המלאכה הנרטיבית היום-יומית המתלווה לבחירות שנתפסות 3 כשערורייתיות . מיקום זה של נשים שהיו נשואות ובחרו ביחסים אינטימיים או זוגיים עם נשים אחרות הוא מיקום חסר היסטוריה . מקום של ריק, שכחה, בדידות ו"אחרות" שלעתים גובה מחיר יקר — במשפחתן, בקהילתן, בילדיהן . אנתולוגיה זו, שיצרה ואצרה יהודית יהב, היא בראש ובראשונה תיקון ותרומה לפסיפס הפמיניסטי המורכב של היא- סטוריה, של האפשרות להתנגן על דל שפתיים — לא כסיפור המסופר בסוד, המועבר לסביבה הקרובה בלבד, אם בכלל, אלא כיומן מסע . אלא שבמסע זה הגיבורה אינה נדרשת לחצות ימים, להילחם באיתני הטבע או להתחרות עם אחרים...  אל הספר