14 פרק ב' : אהבת נשים נולדתי שלישית מתוך ארבעה ילדים, וכאשר הייתי בת ארבע וחצי עברנו לדירה בת שניים וחצי חדרים בשיכון עובדים בבני ברק, שם גדלתי עד גיוסי לצבא . בדיעבד התברר לי שהשכונה הזאת נבנתה עבור מפוני מעברות . השכונה הייתה אז חילונית ואני למדתי בבית ספר יסודי קטן עם מנהל איום, שהיה נכנס לכיתה וצועק "אתם פושטקים, רק פושעים יֵצאו מכם . " בתיכון החילוני בבני ברק למדתי רק שנה . עזבתי אותו לקראת כיתה י', כשהתברר לי שלא תיפתח שם מגמה ריאלית . עברתי לתיכון חדש בתל אביב למרות שהיה רחוק, ונסעתי כל יום הלוך וחזור קרוב לשעה . לפי אלבומי התמונות שלנו נראה שהבית בבני ברק היה נחמד ונעים, גם אם צפוף . אני זוכרת שכילדה הרביתי לבכות . כדי להתמודד עם ה"בעיה" הוריי הבטיחו לי שבכל יום שלא אבכה אקבל חמש אגורות . זה הצליח . אחי הבכור עבר טיפול אחר — בכל פעם שבכה החרימו לו את ספרי חסמב"ה שאהב . ביסודי ובתחילת התיכון הייתי חלק מחבורת ילדים וילדות . שיחקנו הרבה בחוץ והרבינו לבלות יחד . בתיכון החדש, לעומת זאת, הרגשתי אאוטסיידרית . כולם נראו לי "צפונים" סנובים ומגובשים . התחברתי עם עולה חדש מאורוגוואי בשם ג...
אל הספר