המחנה בבליז'ין 139 ( Czeslok ) , יהודי שהגיע לבליז'ין מביאליסטוק, סיפר בעדותו : "אנחנו אנשי ביאליסטוק היינו כבר מעורערים וכושלים פיזית, נפשית ומוסרית [ . . . ] כשהביאו תפוחי אדמה למטבח המחנה קרה לעתים שאת הקליפות השליכו לפח . אנשים 100 רבים התנפלו על הקליפות, אספו ככל שהצליחו, שטפו, ניקו ובישלו [ . . . ] . " ניכר שיהודי ביאליסטוק, שהגיעו למחנה בשלב מאוחר יותר ובחוסר כול, סבלו באופן תמידי מרעב . הרעב לא רק הציק להם בלי הרף, אלא גם הפך לזיכרון המרכזי שלהם ממחנה בליז'ין . מרגוליס סיפר שהאוכל שקיבלו אנשי ביאליסטוק היה איום ונורא במיוחד, משום שהשף של המטבח, יהודי מטומשוב ששמו סטאשק ויינטרויב, היה חדור שנאה כלפי אנשי ביאליסטוק ונתן להם את המרק הגרוע ביותר . ציטרון סיפר כי ויינטרויב הכה בכפות ידיו יהודים מביאליסטוק באכזריות וחילק להם אוכל על פי ראות עיניו, וכי הביאליסטוקאים בבליז'ין לא 101 יכלו להשיג אוכל . בשל הרעב פרצו סכסוכים אפילו בין בני משפחה . מעדותו של ישראל לרמן, שעבד בסנדלרייה, אנו למדים כי קיבל מגיסו תוספת מזון שאותה חלק עם חבריו : "כאשר נודע במקרה לגיסי שאני חולק את זה עם חברים של...
אל הספר