המחנה בבליז'ין 135 בראשית 1944 הפך המחנה ענק והצריפים התמלאו בהמוני אסירים . בין מחנה הנשים למחנה הגברים הפרידו גדר תיל ושער רחב, שבמשך היום היה פתוח ועד השעה שמונה בערב לא הייתה בו שמירה . בערבים המה מחנה המגורים מאנשים שהסתובבו בו חופשיים : "אנשים התווכחו, רבו או סתם שוחחו ביניהם . השוטרים היהודים הסתובבו גם הם לפקוח עין, כי לא פעם הגיעו הוויכוחים לידי מהלומות [ . . . ] . " 68 בלילה נסגר השער על ידי שוטרים יהודים . פנינה סגל, שהייתה בת חמש כשהגיעה עם דודתה מפיוטרקוב לבליז'ין, זכרה לימים שבצריף הנשים מוקמה בדרגש תחתון, רחב דיו כדי להכיל שלוש 69 זילבר מסרה שבשטח המחנה ניתן היה להתראות עם גברים נשים ושתי ילדות . לאחר העבודה וגם להלך איתם בצוותא . באחד מלילות החורף ( 1943 - 1944 ) נפרצו דלתות אחד מצריפי הנשים וכעשרה אנשי ס"ס חמושים נכנסו אליו . "תוך הצלפות באסירות הם צעקו 'החוצה' והחלו לגרש אותנו מהצריף . התברר שמישהו הלשין שבצריף שלנו יש גברים . ואכן היו שניים [ . . . ] אחד מהם נהרג בזמן שנמלט . " 70 בימי ראשון, עם סיום העבודה ולאחר המפקד, התקיימו מפגשים בין גברים לנשים . " [ . . . ] או...
אל הספר