ג. המזון

110 פרק שלישי אלה היטיב לנצמן לתאר את יהודי המחנה הרעבים : "היו בינינו שניחנו בהרגלי עבודה וכישרון הסתגלות, אך גם הם היו רעבים ומדוכאים עד עפר . הליכתם, דיבורם ותנועותיהם העידו על מצב רוחם . ראש מושפל, ברכיים כושלות, דיבור חלוש, תנועות בלתי בטוחות, לבוש מרופט, יחפים, לא מגולחים ולא רחוצים . אלה הן הדמויות שקוראים להן במחנה 'לָאזִ'יקים' . " 68 בקומה השנייה בבניין בן שתי קומות, שניצב ליד בית החרושת לאבק שריפה ללא עשן, היו מטבח, שעבדו בו גם נשים יהודיות, וחדר אוכל גדול ומואר עם שולחנות וספסלים ששירתו את העובדים . הראשונים בתור לאכילה ליד השולחנות היו הפועלים הפולנים, בעוד חלק מהיהודים אכלו בעמידה בפינות האולם . כשהתפנה מקום התיישבו האסירים היהודים ליד השולחנות ואכלו את השאריות שהותירו הפולנים — מנות "הצלה", שאלמלא הן היו גוועים ברעב . מנות המזון שקיבלו הפולנים, ובהם איכרים, בעלי קרקעות ומשקים קטנים, היו גדולות פי שניים מהמנות שקיבלו היהודים . מאחר שבביתם לא חסרו להם לחם ומרק, התפתחה בחדר האוכל תופעה מעניינת . העובדים הפולנים, שהבחינו במצבם הירוד של היהודים, היו מוכנים להפריש ליהודים חלק מ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ