88 פרק שני מתקיני וילונות, טכנאי רדיו, חשמלאים וחרטים . עובדים אחדים עסקו גם בשיפוץ דירותיהם הפרטיות של בטכר, בלום, שיפרס ואחרים, ועשרות נשים יהודיות הועסקו כמשרתות באותם בתים, בעבודה שנחשבה טובה יחסית . 78 מקום עבודה אחר היה ב-ס"ס שטנדארד פרוולטונג ( SS Standard Verwaltung ) , שמדצמבר 1942 היה מקבץ של בתי מלאכה ( "שוֹפּים" ) . הועסקו בהם כ- 60 חייטים, סנדלרים ופועלים בלתי מקצועיים בעבודה במסגריות, בנגריות ובמחסנים צבאיים . עובדי כפייה אלה התגוררו בשטחם של קסרקטיני ה-ס"ס, שבהם פעלו בתי המלאכה . את בתי המלאכה ניהל גרמני בשם גרַאוּבָּאוּ ( Graubau ) , שבכל 79 במוסכים של הזדמנות הקפיד לציין באוזני העובדים את חלקו בחיסול יהודים . המשאיות עבדו לפני הגירוש לטרבלינקה כ- 70 יהודים, ורובם ניצלו מהגירוש . בבתי מלאכה שהוקמו בעיר בראשית ,1942 שנקראו "ארגון משותף לעובדים" ( אַרבָּייט גֶמַיינדשָפט [ Arbeit Gemeindschaft ] ) , ייצרו מדים לטייסים, נעליים לחיילים, מדים לעובדי רכבת ועוד . לאחר הגירוש הגדול בקיץ 1942 נותרו בבתי מלאכה אלה 150 עובדים יהודים, ומספרם הלך וגדל בד בבד עם התגברות צורכי 80 הצבא ...
אל הספר