המחנות ברדום : שבַרליקובסקה ושקוֹלנה 77 מהפולנים מצרכי מזון, הן במקומות העבודה והן דרך הגדר שהקיפה את הגטו הקטן . בחורף 1942 - 1943 הוגבל השימוש בחשמל לשעה בערב ושעה לפנות בוקר, ורוב הזמן השתמשו למאור במנורות נפט או בנרות שייצרו במחנה . פלה ( ורבר ) ילירד, שנותרה עם משפחתה בשטחו של הגטו הקטן, סיפרה לימים : "קיבלנו דירה בעליית גג כזו — משפחה של שמונה אנשים . קיבלנו חדר ומטבח קטנצ'יק [ . . . ] קיבלתי אוכל מבחוץ והיינו מחליפים [ . . . ] בהתחלה פולנים היו 15 מביאים את האוכל [ . . . ] פחות או יותר הסתדרנו . " מסוף אוגוסט 1942 הפך הגטו הקטן בשברליקובסקה למחנה לעבודת כפייה ליהודים . בכניסה אליו ניצבו שומרים ועל שער הכניסה לתחומו נתלה שלט 16 עד נובמבר 3491שעליו נכתב "מחנה לעבודת כפייה" ( Zwangsarbeitlager ) . היה המחנה בשברליקובסקה בשליטת ה-ס"ס והמשטרה ( SS - und Polizeiführer ) של מחוז רדום, בראשותו של הרברט בטכר ( Böttcher ) . ההנהלה היהודית וחיי היום-יום מוסד היודנרט מימי תקופת הגטו חדל להתקיים, ובמקומו הוקמה "מועצת יהודים" ( שנקראה עם הזמן "מועצת המחנה" ) . הגרמנים מינו את ד"ר לודוויג פסטמ...
אל הספר