20 מבוא 21 טענות אלה חיזקו את המחשבה כי אין לוותר על כוח העבודה בשוק השחור . היהודי, ובשנת 1943 הפכו עובדי הכפייה היהודים במחנות העבודה במחוז רדום לעובדה קיימת . במרוצת הזמן הגיעו למחנות ברדום גם יהודים מערים ומעיירות מחוץ למחוז . מסתיו 1943 ואילך הועברו אליהם גם יהודים שעבדו ברשת מחנות הריכוז של מיידנק ובמחנה הריכוז פלשוב ( Plaszów ) שבקרקוב . בכל מחנה לעבודת כפייה הייתה הנהלה שייצגה את בעל המפעל או את בית החרושת, ומשמר פנימי — וורקשוץ ( Werkschutz ) . בראש המשמר עמד מפקד, ואנשיו היו בני לאומים שונים, רובם אוקראינים וגרמנים אתניים ( Volksdeutsche ) מרומניה, מפולין ועוד . בכל מחנה היה "זקן היהודים", שמונה לתפקידו על ידי אנשי ה-ס"ס, וברוב המחנות הייתה גם משטרה יהודית . בכל בוקר עזבו כל האסירים היהודים את הצריפים במחנות מגוריהם ויצאו בליווי וורקשוץ, או שוטרים יהודים, למפעלים שבהם עבדו . שלא כמו במחנות ריכוז, הם המשיכו לעבוד באותם בגדים שבהם הגיעו למחנה, ושעם הזמן התבלו והפכו לסחבות . 22 עד סוף מארס ,1943 עם פינוים הסופי של היהודים מכל הגטאות במחוז רדום, נהגה מִפקדת החימוש בגנרלגוברנמן לד...
אל הספר