אחרית דבר — הברירה בידינו

446 אחרית דבר ועם זאת, אני מוצא את עצמי קרוב לייאוש . בין שאחרי טקס אזכרה לנער נוסף שנהרג בירי בשכונה מוכת פשיעה בבוסטון, או לאחר שקראתי על הקיצוצים האחרונים בתקציבי החינוך של ערים ועיירות עניות, אני מרגיש שבמובנים רבים דומה שאנו נסוגים לאחור . כך ממחישות פעולות כמו זו של הקונגרס, שביטל בשרירוּת לב את תלושי המזון לילדים שהוריהם מובטלים או כלואים ; התנגדותן העיקשת של קבוצות מסוימות לביטוח בריאות אוניברסלי ; הסירוב האטוּם של הממסד הפסיכיאטרי לְקַשֵר בין סבל נפשי לבין תנאים חברתיים ; ההתנגדות לאיסור מכירה והחזקה של נשק חם, שתכליתו היחידה היא הרג המוני של בני אדם ; או הסכמתנו, כחברה, לכליאת שיעור עצום מן האוכלוסייה שלנו, אנשים שמבזבזים את חייהם — ואת משאבינו . דיונים PTSD-ב נוטים עדיין להתמקד בחיילים ששבו משדה הקרב, קורבנות של התקפות טרור או ניצוֹלֵי תאונות מחרידות . אך הטראומה היא בעיית בריאות ציבור רחבה הרבה יותר, ניתן לומר אפילו : האיום הגדול ביותר לרווחת האומה שלנו . מאז ,2001 אמריקנים רבים יותר מתו מידי בני זוגם או בני משפחה אחרים מאשר במלחמות בעיראק ואפגניסטן . ההסתברות שאישה אמריקני...  אל הספר