ט. המאבק על מעמד הבכורה ביישוב היהודי בירושלים

408 פרק שמיני לאחר שבוצעו התיקונים במבנה הפנימי של העדה, יכלו הספרדים להתמקד במגעים לכונן אחדות עם האשכנזים, אשר שלטו באותו זמן באופן בלעדי על כספי התרומות המגיעות מאמריקה . הרב יעקב שאול אלישר אכן שאף להשיג כינון וועד מאוחד לאשכנזים 86 האשכנזים, כאמור לעיל, ולספרדים, ולהגיע לידי אחדות בין שתי העדות לא התלהבו מן הרעיון . הרב אלישר הצהיר כי הוא מוכן להסתפק ב"אחדות רשמית, בכל הנוגע לממשלה ( הממשל העות'מאני ) ", כלומר "בהקמת גוף ייצוגי אחד כלפי השלטונות", בהנחה שגוף כזה יביא לַיִשוּב הישגים ויקדם את מטרותיו . מיזוג כזה היה מחזק את מעמד העדה הספרדית הן כלפי הממשל העות'מאני, והן כלפי יהדות הגולה, ומסיר מעל הפרק את טענת האשכנזים שאין לספרדים כל חלק בכספי התרומות מאמריקה . למעשה, התנגדו האשכנזים לדרישת הספרדים להקצות להם חלק מהכספים שהגיעו מאמריקה, ולא נטו לנהל שום משא ומתן בקשר לכך . לדברי אפרתי, התנהגות זו של האשכנזים אילצה את הספרדים לנקוט בפעולה . מסקנתם הייתה כי עליהם לנסות ולכונן בעצמם מערכת נפרדת לאיסוף כספים באמריקה . הם מצאו ב"חובבי ציון" בחו"ל ובאגודת "בני משה" בארץ, בעלי ברית במאבק...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ