328 פרק שביעי את "השרים ממוני ומנהלי הכוללות "שלא נהגו ביושר ועצרו באוצרותיהם כסף הקודש ( הכספים שנשלחו לירושלים לצורכי חלוקה לעניים ) , במטבע הזאת ( הבעשליק התורכי ) , וחילקו את הכסף לעניים ( לאחר ירידת ערך הכסף ) במחיר הראשון, אחרי אשר ירדה המטבע על מחצה" ( כלומר, התשלום נעשה במטבע השווה חצי משוויה הקודם ) . פרומקין האשים את שרי ירושלים, שהיה ביכולתם "לקַדֵם את פני הרעה ולהשכיח ריש ( עוני ) עניי העם ולהשביעם לחם", אך הם לא עשו כך, וכתוצאה "רבתה הרעה ביהודה ובירושלים, ומצב ערי ארץ הקודש ותושביהן, ירד פלאים בשנת תר"מ" . למעשה, האשים פרומקין את מנהיגי העם, כי לא זו בלבד שלא "עמדו בפרץ לגדור גדר על הרעה הנוראה לבל תשחית את שארית הפליטה ( אלא ) עוד הוסיפו הרע" . לדבריו, "עָצְמוּ ( המנהיגים ) עיניהם מראות שֶבֶר העם אשר ימשלו בו, אזניהם האטימו משמוע צעקת עניים ואנקת אביונים, וינודו בין החרבות לשלול שלל ולבוז בז, ריקים ופוחזים הרימו ראש, ובחוזקה לקחו למו קרניים, לנגח את הרעבים והאומללים" . יש להניח כי פרומקין האשים כאן את ראשי העדה האשכנזית והספרדית כאחת בחטא זה, וראה בהם את אחד הגורמים שהעצ...
אל הספר