200 תמר קרון לא היה קל לכתוב את הספר הזה . כתבתי אותו בהפסקות ארוכות, ואחרי שנכתב לא היה קל להוציאו לאור . אין בספר עניין, כך נאמר לי בהוצאות ספרים שונות . הייתה זו כרמית גיא, שעבדה אז כעורכת של סדרה בשם "זהות" בהוצאת עם-עובד, שהתעניינה בספר והתלהבה להוציאו לאור . זה היה הספר הראשון על דיכאון לאחר הלידה שנכתב בעברית, והיה בבחינת חידוש לפני 30 שנה . אך יותר מאשר חידוש, היה בו ביטוי למצבים נפשיים, לרגשות ולתחושות של נשים שלא העזו לבטאם . רואיינתי לטלוויזיה על ידי מראיין ותיק ובעל מעמד, שהתעניין במיוחד בשתי שאלות : האומנם 1 – 2 למאה נשים סובלות מדיכאון לאחר הלידה לפחות פעם בחייהן ? האם פרסומו של ספר כזה לא יעודד נשים שילדו לפתח סימנים של דיכאון לאחר הלידה, או במילים אחרות — האם לא עדיף שנשים לא ידעו שקיימת תופעה כזו ועצם פרסומה ברבים לא יגביר אותה ? אין צורך לציין שריאיון זה היה מתסכל . . . ובוודאי שהיום לא היה מראיין מעז לשאול שאלות כאלה . דווקא לאחר הריאיון הגיעו אליי תגובות של נשים רבות שהביעו תודה על כך שהוצאתי לאור את הכאב והסבל, לא רק של הדיכאון לאחר הלידה עצמו, אלא גם של תחושות הבו...
אל הספר