188 תמר לזר התפצלתי לשתיים : מחוץ לבית, סטודנטית מן המניין בסמינר הקיבוצים, אישה צעירה עם לשון חדה ויומרות ספרותיות, ובתוך הבית : אימא . המרחב האינטרנטי היה שייך לפרסונה הראשונה, הציבורית . אמנם בפייסבוק השווצתי ביוצאת חלציי כמקובל, אבל בכל הנוגע לחלציים עצמם ולמכאוביהם — הצנעתי לכת . כשנתקלתי בפייסבוק בשירה של אנה הרמן, "מה קרה בחדר תשע ? " ( שפורסם בעיתון "הארץ" ) , כל חומות ההגנה שייסדתי בקפידה — התמוטטו באחת . נִדְמֶה שֶׁהַצַּלֶּקֶת שׁ וּ ב נִפְתַּחַת . מ וּ טָב א וּ לַי שֶׁלֹּ א אֶכְתֹּב דָּבָר כִּי מִי י וֹ דֵעַ מָה נִשְׁאַר מִתַּחַת — שְׁאֵרִיּ וֹ ת שִׁלְיָה ? כְּפָפ וֹ ת ? צַוָּא ר — הָרֶחֶם וְהָרֶחֶם מַחְבִּי אִי ם בָּם אֶת פֶּשַׁע הַסַּכִּי ן וְהָאִזְמֵל . הַשְּׁבִי ל שֶׁבְּס וֹ פ וֹ הָיִי תִי אִמָּא 2 נֶחְתַּךְ עָמֹק בַּגּ וּ ף הַמִּתְנַמֵּל . החוויה הדומה לשלי, המילים השקולות והיציבות המכילות את הכאוס הפראי של השעות הכי דרמטיות בחייה וגם בחיי — פילחו אותי, קילפו באחת את החבישה העבה שעל פצעי הלידה שלי, החזירו אותי לחדר הלידה שלי שאינני יודעת את מספרו, לתהפוכות השעות הדרמטיות...
אל הספר