נבואה רביעית: "הוגעתם ה' בדבריכם" (ב, יז – ג, ו)

נבואה רביעית : "הוגעתם ה' בדבריכם" ( ב, יז – ג, ו ) ] 122 ] לכך שהעם בירושלים וביהודה יהיו רצויים בעיני ה' . לעומת זאת, כאשר הקורבנות שהוקרבו לא היו רצויים לפניו, הדבר פגע ביחסים שבין ה' לבין העם . גם היגד זה מצטרף להבנה הכוללת של הנבואה כעוסקת בביטויים המשקפים את תחושת העם שה' אינו בקרבם . כימי עולם וכשנים קַדְמֹנִיֹּת – 'עולם' הוא נצח, זמן בלתי מוגבל : "ומעולם עד עולם אתה אל" ( תה' צ, ב ) , וכן במשמעות של 'מימי קדם', כגון יש' מד, ז : "ומי כמוני יקרא ויגידֶהָויערכה לי מִשּׂוּמִי עַם עולם" . כך גם המשמעות כאן : מנחות העם יהיו לה' לרצון כבימי קדם "וכשנים קַדְמֹנִיֹּת" . הציפייה שהמצב העכשווי ידמה למה שהיה בימי קדם מופיע גם בסיומה של מגילת איכה : "השיבנו ה' אליך ונשובָ חדש ימינו כקדם" ( ה, כא ) . ] ה ] רק לאחר בואו של המלאך למקדש, טיהור בני לוי וההקפדה על הקורבנות יבוא השלב השני, ובו ה' יבוא עִם העם במשפט ויעניש את החוטאים . יש כאן מענה לטענות העם שאין משפט לפני ה' . עתה מובן שהיעדר המשפט נובע מריחוקו של ה' מהעם, ריחוק הנובע מכך שהם חוטאים . באופן אירוני, החטא הוא המרחיק את ה' מעמו ועל כ...  אל הספר
עם עובד