] 98 ] נספח א : כי ממִזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים ( מל' א, יא ) גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה" ! אמר ליה : "שימי, את ? דקרו ליה אלהא דאלהא" ( אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ויש אומרים אמר רב יהודה אמר רב : "מצור ועד קרטיגני ( קרתגו ) מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירים את ישראל ולא את אביהם שבשמים" . הֵשיבו ( הִקשה עליו ) רב שימי בר חייא לרב : "ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה" ! אמר לו ( רב ) : "שימי, אתה ( אומר כך ) ? ( אין כוונת הכתוב לומר שכל אלה מכירים את ה' ועובדים לו, שהרי עובדים הם לאליליהם ) , אלא שהם קוראים לו אלוהי האלוהים" ( התרגום על פי שטיינזלץ ) . תפיסה דומה רווחת גם אצל אבות הכנסייה הראשונים, כגון קלמנס מאלכסנדריה ( מאה ב' לסה"נ ) , אֶפרֶם הסורי ( מאה ד' לסה"נ ) , ותיאודורוס ממופּסואֶסטיה ( מאות ד' – ה' לסה"נ ) , המפרשים את הכתוב שה' מוכר כאדון על ידי העמים כולם ; ואף שהם עובדי אלילים, למעשה הם עובדים את האלוהים . בדרך פרשנית זו הלכו גם חוקרים ופרשנים מ...
אל הספר