383 טומאסולו מזמין אותנו להיכנס לאזור ההוויה ( Being realm ) ולהחליף את העדשות העכורות שלנו בעדשות נקיות� העולם הוא לא ורוד ונפלא ולא נוראי ומחריד� בעולם יש הכול מהכול, גם טוב וגם רע, ובכל אחד מאיתנו יש מה שמיוחד ושונה בו — ושם גם טמונים הזרעים למסע של הגשמה עצמית� אנשים שמוּנעים מחסר רק רוצים לשרוד, רק להגיע לסופ"ש� רוצים רק להצליח לשלם את החשבונות, רק רוצים להיות "בלי מינוס בבנק"� "רק תן לי��� ( בקשה צנועה כלשהי ) ואני לא רוצה יותר כלום� מה ביקשתי כבר ? " הם לא שואלים "למה ? " למה שמישהו ייתן להם ? ברור להם למה — כי "מגיע" להם� לא ? ומה אם לא "מגיע" להם ? ומה אם הם צריכים להרוויח את זה ? כאשר אנשים מתחילים לשהות באזור ההוויה, הם חדלים להתלונן ולהתקרבן� הם מתחילים ליהנות מהרגע, לצמוח, להתפתח� כמו שמישהו שמתאמן לא מצפה שיהיה לו קל בחדר הכושר — כי התנגדות היא שמייצרת את הצמיחה — כך קשיים ובעיות הופכים להיות אתגרים טבעיים עבורם� הם מבינים מה אפשר ומה אי אפשר לעשות — ועושים את מה שאפשר� ואת הבלתי אפשרי ? הם משאירים לבורא עולם� הם מייצרים לעצמם מנהרה של תקווה, במילותיו של טומאסולו : כאשר א...
אל הספר